#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. א מנלן דמשדרין שליחא דבי דינא ומזמנינן ליה לדינא? דמזמנינן לדינא? לקמי גברא רבה? את ופלניא?דקבעינן זימנא? זימנא בתר זימנא? ומנלן דאי מתפקר בשליחא דבי דינא ואתי ואמר לא מיתחזי כלישנא בישא?	&quot;וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב&quot; מכאן דמשדרינן שליחא.</p><p dir='rtl'>&quot;ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך&quot; מכאן דמזמנינן לדינא.</p><p dir='rtl'>&quot;לפני ה.&quot; מכאן דלקמי גברא רבה.</p><p dir='rtl'>&quot;אתה והם ואהרן&quot; מכאן דאת ופלניא.</p><p dir='rtl'>&quot;מחר&quot; מכאן דקבעינן זימנא. זימנא בתר זימנא דכתיב &quot;קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד&quot;.</p><p dir='rtl'>&quot;העיני האנשים ההם תנקר&quot; מכאן דלא מתחזי כלשנא בישא.	מועד קטן טז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. ב מנלן דמשמתינן? דהכי סברא דגברא רבה? דמחרמינן? דאכיל ושתי בהדיה וקאים בד' אמות דיליה? דפרטינן חטאיה בציבור? מנלן דמפקרינן נכסיה? דנצינן ולייטינן ומחינן ותלשינן שיער ומשבעינן? ומנלן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה [ומאי הרדפה	&quot;<b>אורו מרוז</b>' מכאן דמשמתינן.&nbsp;&nbsp;'<b>אמר מלאך ה.</b>' מכאן דאמרינן דהכי סברא דגברא רבה. '<b>אורו ארור</b>' מכאן דמחרמינן. '<b>יושביה</b>' מכאן דגם מי דאכיל ושתי בהדיה וקאי בארבע אמות דידיה. '<b>כי לא באו לעזרת ה.</b>' מכאן דפרטינן חטאיה בציבורא. </p><p dir='rtl'>&quot;וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה&quot; מכאן דמפקרינן נכסיה.</p><p dir='rtl'>&quot;ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם&quot; מכאן דנצינן ולייטינן ומחינן ותלשינן שיער ומשבעינן.</p><p dir='rtl'>&quot;הן למות הן לשרושי הן לענש נכסין ולאסורין&quot; מכאן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה.&nbsp;&nbsp;שרושי ההינו הרדפה דהינו מנדין לאלתר ושונין לאחר ל' ומחרימין לאחר ששים.	מועד קטן טז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. ג אלו שני חילוקים יש בין נידוי מחמת ממון לבין מחמת הפקרות?	למומנא מתרינן ביה שני וחמישי ושני (ע' רש&quot;י ותוס') ובהפקרותא לאלתר.</p><p dir='rtl'>למומנא אם רוצים להתיר בתוך ל' טוט אסר וטוט שרי. אבל לאפקרותא אין מתירים תוך ל'.	מועד קטן טז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. ד האם מנודה לתלמיד הוי מנודה לרב ולהיפך וכיוצא בהם? ואלו ג' הלכות נלמדו מברייתא זו?</p><p dir='rtl'>[אחד שנידה האם ג' אחרים יכולים להתיר לו)?	איתא בברייתא מנודה לרב מנודה לתלמיד, מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב [ודוקא דנידה לכבודו אבל לכבוד שמים אין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד ה']. מנודה לעירו מנודה לעיר אחרת, מנודה לעיר אחרת אינו מנודה לעירו. מנודה לנשיא מנודה לכל ישראל, מנודה לכל ישראל אינו מנודה לנשיא. רשב''ג אומר אחד מן התלמידים שנידה ומת חלקו אינו מופר. </p><p dir='rtl'>ש''מ תלת, שמע מינה תלמיד שנידה לכבודו נידויו נידוי, ושמע מינה כל אחד ואחד מיפר חלקו, וש''מ הני בי תלתא דשמיתו לא אתו תלתא אחריני ושרו ליה, לאביי אפ' ג' אחרים ואמימר אמר שהלכתא שג' כן מתירים.	מועד קטן טז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. ה לכמה זמן הוי נדוי ונזיפה בא&quot;י ובבבל?	נדוי בא&quot;י ל' יום {בירושלמי דכתיב &quot;עד חודש ימים&quot;}, ונזיפה שבוע וזכר לדבר &quot;ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים&quot;. </p><p dir='rtl'>ונדוי של בבל כנזיפה בא&quot;י שבוע, ונזיפה בבבל יום אחד.	מועד קטן טז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז: א האם ראוי ללמד בפרהסיא או בסתר ומנין?	רבי אמר שבסתר, דכתיב &quot;חמוקי ירכיך&quot; מה ירך בסתר אף דברי תורה. ור' חייא מוקים את זה בצדקה ובגמילות חסדים. </p><p dir='rtl'>ור' חייא אמר שבגלוי דכתיב &quot;חכמות בחוץ תרונה&quot; ורבי פ' זה על מי שעוסק בתורה מבפנים התורה מכריזה עליו מבחוץ, ועוד דכתיב &quot;לא מראש בסתר דברתי&quot; ורבי אומר שזה ביומי דכלה.	מועד קטן טז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז: ב &quot;וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים, נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם על&quot; &quot;אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים&quot; &quot;אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ (העצנו) הָעֶצְנִי עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם (אחד) אֶחָת&quot; פרש! 	וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים מכלל דאיכא ראשונים והם ששר לה' על נפילת שאול אמר לו ה' אילו אתה שאול והוא דוד איבדתי כמה דוד מפניו.</p><p dir='rtl'>נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם על - שהקים עולה של תשובה בימיו.</p><p dir='rtl'>מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים אני מושל באדם ומי מושל בי צדיק שאני גוזר גזירה וצדיק מבטלה.</p><p dir='rtl'>אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד גבורותיו של דוד יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת כשושב בישיבה יושב על הארץ ולא על כרים וכסתות תַּחְכְּמֹנִי אמר לו הקב&quot;ה כיון שהשפלת עצמך תהיה כמוני רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי תהיה ראש לג' אבות הוּא עֲדִינוֹ כשעוסק בתורה עדין כתולעת הָעֶצְנִי ובמלחמה מקשה עצמו כעץ עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָת כשזורק חץ מפיל ח' מאות בפעם אחת [והיה מתאנח על מאתים שחסרו יצאה בת קול רק בדבר אוריה החיתי]	מועד קטן טז:		
